גמרא
פירוש
וּבָא מַעֲשֶׂה לִפְנֵי רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל וְלִפְנֵי כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
{רי״ף בבא מציעא נ״ט:} {בבלי בבא מציעא קב ע״ב} אמר רב אי הואי אנא 1 התם הוה יהיבנא ליה כוליה למשכיר מאי טעמא סבר תפוס לשון אחרון ושמואל אמר בבא באמצע החדש עסיקינן אבל בא2 בתחלת החדש כולו למשכיר בסוף החדש כלו לשוכר מאי טעמא משום דתפיס3 ורב נחמן אמר קרקע בחזקת בעליה קיימת ואף על גב דאתא בסוף החדש כלו [למשכיר]4 ואף על גב דאפיך מיפך ואמר מדינר זהב לחדש בשנים עשר זהובים לשנה כוליה למשכיר {פי׳ ר״ח5} וקימא לן כותיה ושמעינן מינה דליתה להא דאמר רב אסתירא מאה מעי מאה מעי מאה מעי6 אסתירא אסתירא אלא כשמואל דאמר הלך אחר הפחות שבלשונות ומספקא7 לן אי תפסינן לשון ראשון אי תפשינן לשון אחרון הילכך8 הלך אחר הפחות שבלשונות כדקימא לן דמספיקא לא מפקינן ממונא9 אבל אי תפס לא מפקינן מיניה דהוה ליה לאחר תפישה נתבע10 והני מילי במטלטלי אבל במקרקעי קימא לן כרב נחמן דאמר קרקע בחזקת בעליה קיימת. ודוקא במילתא דלא עבידא לאיגלויי כדבענן למימר בפירקא דלקמן11 . {בבלי בבא מציעא קב ע״ב-קג ע״א} בעו12 מיניה מר׳ ינאי שוכר אומר נתתי ומשכיר אומר לא נטלתי על מי להביא ראיה אימת אילימא13 בתוך זמנו תנינא [ואי]14 לאחר זמנו תנינא15 דתנן כל שלשים יום בחזקת שלא נתן עד שיביא ראיה שנתן לאחר שלשים יום בחזקת שנתן עד שיביא ראיה שלא נתן לא צריכא ביומא דמשלם זימניה מי עביד איניש דפרע ביומא דמישלם זימניה או לא אמר להו ר׳ יוחנן תניתוה שכיר בזמנו נשבע ונוטל שכיר הוא דרמו רבנן שבועה עליה משום דבעל הבית טריד בפועליו אבל הכא שוכר מהימן {פי׳ ר״ח16} ובשבועה.מהדורת הרי"ף על פי סדר הבבלי מבוססת על מהדורת מכון המאור בעריכת הצוות שבראשות ד"ר עזרא שבט (בהכנה), באדיבות מכון המאור והרב דניאל ביטון (כל הזכויות שמורות למו"ל). לפרטים על המהדורה לחצו כאן.
הערות
1 הואי אנא : דפוסים. כ״י ירושלים: ״הוינא״. כ״י סוטרו , כ״י נ , גכז : ״הוי״.
2 בא: וכן גכג , גכז , כ״י נ . דפוסים: בבא .
3 דתפיס: דפוסים : דתפיס לשון ראשון .
4 למשכיר: גכג , גכז , כ״י נ , דפוסים, וכן ברא״ש, וברמב״ם היל׳ שכירות ז:ב. כ״י סוטרו : ״לשוכר״.
5 בשמו באור זרוע (סי׳ של).
6 מאה מעי: השני חסר ב-גכג .
7 ומספקא: גכג , גכז , כ״י נ , דפוסים: ״דמספקא״.
8 הילכך: חסר בכ״י סוטרו קודם הגהה.
9 בניגוד לדעת רה״ג בס׳ המקח והממכר שער כה.
10 נתבע: גכז : ״כניתבע״.
11 לקמן בבא מציעא קי ע״א, וברי״ף שם, פרק ט (דף סו ע״ב).
12 בעו: דפוסים : בעי .
13 אילימא: גכג : ״אי״.
14 ואי: גכג גכז , דפוסים. כ״י סוטרו : ״אי״.
15 תנינא ואי לאחר זמנו תנינא: כ״י נ רק ״תנינא״. גכג : ״תניתא ואי לאחר זמנו תניתא״.
16 בשמו באור זרוע, סימן של.
הערות
Gemara
Peirush